×
Mikraot Gedolot Tutorial
טור
פירוש
הערותNotes
E/ע
טור יורה דעה רצ״וטור
;?!
אָ
(א) כלאי הכרם בארץ ישראל אסור מן התורה לזורען ולקיימן ואסור ליהנות מהפרי היוצא מהם ובח״ל אסורים מדרבנן הלכך ספיקו בארץ ישראל אסור ובח״ל מותר כיצד ירק העומד בין הגפנים ואין ידוע אם נזרע שם באיסור אם לאו אפילו אם רואה שהנכרי לוקט משם מותר לו לאוכלו ובלבד שלא ילקט הוא ויאכל וכלאי זרעים בארץ ישראל אסור לזורען ולקיימן ומותרין באכילה ובח״ל מותר לכתחלה לערבם ביחד ולזורעם ולא מקרי כלאי הכרם אא״כ זורע שני מיני תבואות או ב׳ מיני זרעים עם חרצן יחד כר׳ יאשיה דאמר עד שיזרע חטה ושעורה וחרצן במפולת יד אבל מין אחד עם חרצן או שני מינים בין הגפנים מותר לכתחילה לזורען בח״ל והראב״ד כתב הא דבעי׳ חטה ושעורה וחרצן במפולת יד היינו דוקא למלקות אבל איסורא איכא ואפילו זורע במין אחד בין הגפנים והרמ״ה כתב דמודה רבי יאשיה בזורע אפילו בחד מינא בין הגפנים בארץ ישראל שהוא אסור אבל בחוצה לארץ שרי אבל הזורע שני מינים בין הגפנים גזרו בו רבנן אף בח״ל ולא נהירא לא״א הרא״ש ז״ל אלא אפילו איסורא ליכא אלא בזורע שלשתן ביחד ויראה מדבריו דאף בארץ ישראל קאמר רבי יאשיה שאינו נקרא כלאי הכרם אלא בזורע שלשתן ביחד אע״ג דבשני מיני זרעים לבד הוי כלאי זרעים מ״מ אינו לוקה משום כלאי הכרם עד שיהיו שלשתן ביחד אבל הרמב״ם כתב בארץ ישראל אפילו הזורע מין אחד של תבואה או ירק עם גפן בין שזורעו ישראל או זורעו נכרי או שעלו מאליהן בין שנטעו הגפן בתוך הירק אסורים באכילה ובהנאה. (סט) אבל בח״ל מותר לזרוע בתוך הגפנים לכתחילה ולא אסרו אלא לזרוע שני מינים עם חרצן במפולת יד ואם אמר לתינוק נכרי לזרוע לו בח״ל מותר אבל לא יאמר לנכרי גדול שלא יתחלף בישראל אסור לזרוע כלאים לנכרי ומותר לומר לנכרי לזרוע לו כלאי זרעים לכתחלה ע״כ. ור״ל אפילו בשל ישראל ואיני יודע למה כיון שאסור לקיימו היאך יהא מותר לומר לנכרי לזורעם. רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
(א) כלאי הכרם בא״י אסור מן התורה לזורען ולקיימן ואסור ליהנות מהפרי היוצא מהם משנה בפ״ח דכנאים.
ומה שכתב בח״ל אסורים מדרבנן בספ״ק דקידושין (לז.) וכתבתיו בסימן שקודם זה.
ומה שכתב הלכך ספיקו בא״י אסור ובח״ל מותר כיצד ירק העומד בין הגפנים וכו׳ משנה בסוף ערלה כרם הנטוע ירק וירק נמכר חוצה לו בא״י אסור ובסוריא מותר ובח״ל יורד ולוקט ובלבד שלא ילקוט ביד ומפרשה רבינו בספק כלאים אבל הרמב״ם נראה שמפרשה בשהם כלאים ודאי וכבר כתבתי פי׳ דבריו בסימן רצ״ד:
(ב) ומה שכתב וכלאי זרעים בא״י אסור לזורען ולקיימן ומותרין באכילה משנה בפ״ח דכלאים.
ומה שכתב ובח״ל מותר לכתחילה לערבם ביחד ולזורעם בספ״ק דקידושין וכתבתיו בסימן שקודם זה:
(ג) ולא מיקרי כלאי הכרם אא״כ זורע שני מיני תבואות או ב׳ מיני זרעים עם חרצן יחד כרבי יאשיה וכו׳ בספ״ק דקידושין (לט.) ובפ׳ מי שמתו (ברכות כב.) ובפ׳ ראשית הגז (חולין קלו:) אמרינן דקי״ל כרבי יאשיה דאמר עד שיזרע חטה ושעורה וחרצן במפולת יד וכתב הרא״ש בהלכו׳ כלאים פר״י אע״פ שכמה משניות וברייתות וסוגיות דתלמודא דלא כרבי יאשיה ההוא דהמעביר עציץ נקוב בכרם קדש (כלאים פ״ז) וההיא דהמסכך גפנו ע״ג תבואה של חבירו (שם) ועוד כמה משניות במסכת כלאים וסוגייא דתלמודא בפ׳ תולין (שבת קלט.) אפ״ה בדורות אחרונים חזרו להיות עושות כרבי יאשיה והראב״ד כתב הא דבעי רבי יאשיה חטה ושעורה וחרצן במפולת יד היינו דוקא לענין מלקות אבל לענין איסור לא בעינן שיזרעם במפולת יד כדתנן המעביר עציץ נקוב בכרם קדש ונראה לפי דעתו דהאי איסורא ליתא אלא מדרבנן כיון דלא אסרה תורה אלא ג׳ יחד מנ״ל דמיקרי כלאי הכרם אם לא עשה כן ולדעת ר״י נראה דאפי׳ איסור דרבנן לית ליה מדפריש דהני סתמי מתני׳ דלא כרבי יאשיה ואי סבר רבי יאשיה הכי אתיין שפיר כוותיה ואף לדעת הראב״ד נראה דלא אסור בח״ל אע״ג דאסור בהנאה בארץ כיון דלא אסור אלא מדרבנן לא עדיף מכלאי זרעים דאסור מדאורייתא בארץ ולא גזרו עליה בח״ל והרמ״ה כתב דמודה רבי יאשיה דאם זרע ביני גופני בארץ דאסור ואפי׳ חד מינא דזרעים אסור אבל בח״ל שרי מש״ה לא שמתיה רב נחמן לההוא גברא בספ״ק דקידושין דהוה זרע ביזרני ביני גופני כי לא זרע אלא זרע אחד בין הגפנים אבל אם זרע ב׳ מיני זרעים בין הגפנים גזרו ביה רבנן בח״ל דהא טעמיה דרב יוסף בכלאי הכרם או משום דאסור בהנאה מדאורייתא קאמר אלא סתמא קאמר משום דבא״י אסור בהנאה ומשמע אפי׳ מדרבנן ומיהו ה״מ היכא דזרע שני מיני זרעים בכרם דסוף סוף לכי צמחי דמי לאיסור דאורייתא דהא לא מוכחא מילתא אי במפולת יד זרע אי לא אבל היכא דזרע חד ביני גופכי כיון דלא דמו לכלאים דאורייתא אף ע״ג דבארץ גזרו ביה רבנן איסור הנאה בח״ל לא גזרו ביה כלל איסור כי עובדא דרב נחמן דאי אמרת כה״ג איכא איסור בח״ל אמאי לא שמתיה לההוא גברא עכ״ל ולא ידענא מנ״ל זה החילוק שחלק בין זרע אחד לשני זרעים דהך לישנא דהוה זרע ביזרני ביני גופני משמע זרעים הרבה ועוד דהא לישנא דקאמר כלאי הכרם דבארץ אסורים בהנאה משמע מדאורייתא והרמב״ם כתב אבל בח״ל מותר לזרוע בצד הגפנים בתוך הכרם לכתחילה לא אסרו בח״ל אלא לזרוע ב׳ מיני ירק או תבואה עם החרצן במפולת יד ואף ע״פ שמותר לזרוע הירק בצד הכרם בח״ל הרי אותו הירק הזרוע שם אסור באכילה ואפי׳ בח״ל והוא שיראה אותו לוקט ומוכר אבל ספיקו מותר עכ״ל מתוך דבריו משמע שמותר לכתחילה לזרוע שני מינים בצד הגפנים מדקאמר שלא אסרו בח״ל אלא לזרוע שני מינים עם החרצן במפולת יד משמע דלזרוע שני מינים בין הגפנים שרי וכן מוכח ההוא עובדא דהוה זרע ביזרני ביני גופני דמשמע ב׳ מיני זרעים ולא שמתיה כיון שמותרים לזרוע מותרים נמי באכילה דאי אסורים באכילה אמאי לא שמתיה לההוא גברא דמסתמא זרען כדי לאכלן והוה ליה לשמותיה לאפרושי מאיסור ואף את״ל משום דאכתי לא עבד איסורא בשעת זריעה לא שמתיה מ״מ כיון שידעו שזרע לאוכלן היה להם להודיעו שהן אסורים באכילה ולישנא משמע שלא א״ל כלום.
ומה שכתב ואע״פ שמותר לזרוע הירק בצד הכרם בח״ל הרי אותו הירק הזרוע שם אסור באכילה אפי׳ בח״ל ר״ל אע״פ שמותר לזרוע ירק בצד הכרם ומותר גם לאכלו הרי אותו הירק הנמצא זרוע אצל הכרם ואין ידוע אם נזרע במפולת יד או נזרע בצד הגפנים אסור באכילה אפי׳ בח״ל כההיא דתנן בפ׳ בתרא דערלה כרם שהוא נטוע ירק וירק נמכר חוצה לו בא״י אסור ובסוריא מותר ובח״ל יורד ולוקט ובלבד שלא ילקוט ביד וכן מוכח דבהכי מיירי מדכתב אבל ספיקו מותר אלמא דמיירי בספק כלאים דאורייתא כההיא מתני׳ דערלה ואסור באכילה אם לקטן ביד אבל אם ידוע לו שנזרע בצד הגפנים ולא במפולת יד מותר ללוקטן ולאוכלן וכן לכתחילה מותר לזרוע בצד הגפנים ב׳ מיני זרעים ולאוכלן כן נראה שצריך לפרש דבריו וכן עמא דבר שזורעים בין הגפנים עכ״ל הרא״ש ז״ל ובסמוך אדקדק במה שפירש בדברי הרמב״ם ז״ל ויש לתמוה על רבינו שקיצר בסברת הראב״ד ולא כתב מה שפירש בו הרא״ש דהא דקאמר דאפי׳ בלא מפולת יד איכא איסורא אינו אלא מדרבנן וה״מ בא״י אבל בח״ל מותר ואפי׳ בזורע ב׳ מינים בין הגפנים משמע דשרי לדעתו ז״ל:
(ד) ומה שכתב רבינו שנראה מדברי הרא״ש דאף בא״י קאמר רבי יאשיה וכו׳ וכן משמע מדבריו שם שהאריך להשיב על הרמ״ה וכ״נ בהדיא מדבריו שכתבתי בסמוך לדעת ר״י:
(ה) ומה שכתב אע״ג דבב׳ מיני זרעים לבד הוי כלאי זרעים מ״מ אינו לוקה משום כלאי הכרם עד שיהו שלשתן ביחד כן כתבו התוס׳ בספ״ק דקידושין בפירוש דברי רבי יאשיה וכ״כ הרמב״ם בפ״ה מה׳ כלאים וז״ל הזורע ב׳ מיני תבואות או ב׳ ירקות עם זרע הכרם ה״ז לוקה ב׳ א׳ משום שדך לא תזרע כלאים ואחד משום לא תזרע כרמך כלאים ואינו לוקה משום לא תזרע כרמך כלאים עד שיזרע בא״י חטה ושעורה וחרצן במפולת יד וכן אם חפה אותם בעפר לוקה:
(ו) ומה שכתב רבינו אבל הרמב״ם כתב בא״י אפי׳ הזורע מין אחד של תבואה או ירק עם הגפן וכו׳ אסורים באכילה ובהנאה קאי למ״ש דנראה מדברי הרא״ש דאף בא״י קאמר רבי יאשיה שאינו נקרא כלאי הכרם אלא בזורע שלשתן יחד דלהרמב״ם בא״י אפי׳ במין אחד עם הגפן נקרא כלאי הכרם ליאסר בהנאה:
ודברי הרמב״ם שכתב רבינו תחלתה בפ״י מהלכות מאכלות אסורות וסופה בפ״ח מהלכות כלאים ורבינו חיבר דברים אלו עם אלו כאילו היו כתובים במקום אחד וז״ל בהלכות מ״א כלאי הכרם כיצד מין ממיני תבואה או מיני ירקות שנזרעו עם הגפן בין שזרעם ישראל בין שזרע נכרי בין שעלו מאליהן בין שנטע הגפן בתוך הירק שניהם אסורים באכילה ובהנאה שנאמר פן תקדש המליאה הזרע ותבואת הכרם כלומר תתרחק ותאסור שניהם והאוכל כזית מכלאי הכרם בין מן הירק בין מן הענבים לוקה מן התורה ושניהם מצטרפים זה עם זה ע״כ לשונו ובפ״ח מהלכות כלאים כתב כל השיעורים האלו שמרחיקין בין הגפנים והתבואה או הירק אינן אלא בא״י או בסוריא אבל בח״ל מותר לזרוע בצד הגפנים בתוך הכרם לכתחילה ולא אסרו בח״ל אלא לזרוע ב׳ מיני ירק או תבואה עם החרצן במפולת יד ואם אמר לתינוק נכרי לזרוע לו בח״ל מותר אבל לא יאמר לנכרי גדול שלא יתחלף בישראל ואף ע״פ שמותר לזרוע הירק בצד הכרם בח״ל הרי אותו הירק הזרוע שם אסור באכילה ואפי׳ בח״ל והוא שיראה אותו לוקט ומוכר אבל ספיקו מותר כמו שביארנו בהמ״א עכ״ל.
ומה שכתב רבינו שהוא סובר דאפי׳ זורע מין אחד עם הגפן בא״י אסור בהנאה היינו מדנקט בהלכות מ״א מין ממיני תבואה או מיני ירקות דמשמע דבמין אחד מיירי ואע״פ שאיפשר לדחות ולומר דמין דקאמר לאו דוקא דשני מינים בעינן וכדמסיים בה שנזרעו ל׳ רבים ממ״ש בפ״ה מה׳ כלאים אסור לזרוע ירקות או תבואה בצד הגפנים או ליטע הגפן בצד הירק או תבואה ואם עשה כן אע״פ שאינו לוקה ה״ז קדש ונאסרו שניהם בהנאה משמע שפיר דאפי׳ במין אחד אסור בהנאה שהרי כתב שאסור ליטע הגפן בצד הירק או תבואה וירק לשון יחיד הוא וכן תבואה:
ועל מ״ש הרא״ש לפרש דברי הרמב״ם איכא למידק דמ״ש כיון דמותרים לזרוע מותרים נמי באכילה דאי אסורים באכילה אמאי לא שמתוה לההוא גברא דמסתמא זרען כדי לאכלן וכו׳ אין משם ראיה דהא איפשר שזרען כדי למכרן לנכרי וגם מ״ש דכיון שידעו שזרע לאכלן היה להם להודיעו שהם אסורים באכילה ולישנא דגמרא משמע שלא אמר כלום לא מכרע מידי דכיון שלא היה עושה איסור למה להם לידרש ללא שאל כי שמא היה יודע הדין ואת״ל שעכ״ז היה מוטל עליהם להודיעו שמא הודיעו ולא הוזכר בתלמוד דלא נחת תלמודא להכי אלא להודיענו דהלכה כרבי יאשיה ולא כהנהו רבנן דאמרו לרב נחמן תא נשמתיה לההוא גברא דהוה זרע ביני גופני ומה שפי׳ בדברי הרמב״ם דלא קאמר שאסור באכילה אלא כשהוא ספק אם נזרע במפולת יד או אם נזרע בצד הגפנים אבל אם בודאי נזרע בצד הגפנים מותר באכילה לישנא דאותו הויא תיובתיה דא״כ לא הו״ל לכתוב אלא אע״פ שמותר לזרוע ירק בצד הכרם בח״ל ירק הנמצא זרוע שם אסור באכילה ומדכתב אותו הירק משמע בהדיא דקאי לירק שנזרע בצד הגפנים.
ומה שכתב וכן מוכח דבהכי מיירי מדכתב אבל ספיקו מותר אלמא דמיירי בספק כלאים דאורייתא נראה מדבריו שהוא סובר דלהרמב״ם ירק הנטוע בצד הגפנים אינו אסור מן התורה כיון שידוע שנזרע שלא במפולת יד קשה דממקום שבא יש להביא ראיה להיפך שהרי כתב אבל ספיקו מותר כמו שביארנו בהמ״א והדבר ידוע דבהמ״א בודאי כלאים דאורייתא מיירי דומיא דערלה דנקט בהדי כלאי הכרם שהוא ודאי ערלה דאוריייתא ואפ״ה בח״ל אפי׳ ראה ענבים יוצאים מכרם ערלה או ירק יוצא מאותו כרם שהוא כלאי הכרם מותר ועוד שאין הדבר כמו שסובר הרב ז״ל בדברי הרמב״ם דכל שידוע שלא נזרע במפולת יד אינו אסור מן התורה שהרי כתב בפ״ה מהלכות כלאים אסור לזרוע ירקות או תבואה בצד הגפנים או ליטע גפן בצד הירק או תבואה ואם עשה כן אף על פי שאינו לוקה ה״ז קדש ונאסרו שניהם בהנאה וכו׳ שנאמר פן תקדש המליאה הזרע הרי בהדיא שאע״פ שלא נזרע במפולת יד אסור מן התורה לזרעו ואם זרעו אסור בהנאה וכך מבואר ג״כ בדבריו בהמ״א שאסור בהנאה מן התורה והיינו בא״י אבל בח״ל מותר לזורעו ואסור באכילה כנ״ל שהוא דעת הרמב״ם ז״ל ונראה שמפני קושיות אלו סתם רבינו דבריו ולא כתב מה שפי׳ הרא״ש בדברי הרמב״ם ז״ל ורבינו ירוחם אחר שהביא פי׳ הרא״ש בדברי הרמב״ם כתב ומ״מ דברי הרמב״ם סתומים וטעמא דהרמב״ם לפי מה שפירשתי דבריו היינו משום דס״ל דהא דבעי ר׳ יאשיה ג׳ מינים היינו לחייב את הזורע מלקות אבל הכרם והמליאה נאסרים בלא זה דמסתמא לא פליג רבי יאשיה על כל הנך משניות דאסרי בזורע ירק בכרם והשתא כיון דבא״י ליכא מלקות בזריעה בח״ל מותר בזריעה והיכא שזרע כיון דבא״י אסור בהנאה בח״ל אסור באכיל׳ מיהא:
[בדק הבית: ודברי ר״י בדינים אלו בשם הפוסקים כמעורבבים:]
(ז) ומה שכתב רבינו בשם הרמב״ם ואם אמר לתינוק נכרי לזרוע לו בח״ל מותר אבל לא יאמר לנכרי גדול שלא יתחלף בישראל כבר כתבתי שהוא בפ׳ א׳ דכלאים וטעמו מדגרסינן בפרק תולין (שבת קלט.) שלחו ליה בני בשכר ללוי כשותא מהו שלח להו כשותא בכרמא עירובא ולשלח להו כר׳ טרפון דאמר כשותא אינו כלאים בכרם וקי״ל כל המיקל בארץ הלכה כמותו בח״ל לפי שאינם בני תורה רב משרשיא יהיב פרוטה לתינוק נכרי וזרע ליה וליתן ליה לתינוק ישראל אתי למסרך וליתן ליה לגדול נכרי אתי לאיחלופי בישראל ופסק ז״ל כרב משרשיא:
(ח) ומה שכתב הרמב״ם אסור לזרוע כלאים לנכרי ומותר לומר לנכרי לזרוע לו כלאי זרעים לכתחילה בפ״א מהל׳ כלאים ובא״י קאמר דאילו בח״ל הישראל עצמו מותר לזרעם ומה שתמה עליו רבינו כבר קדמו הראב״ד בהשגות והר״ן בפרק תולין להקשות עליו כן וכתבו דמדרב משרשיא אין ראיה דטעמיה משום דס״ל דבח״ל שרי דכל המיקל בארץ וכו׳ אלא דכל כמה דאיפשר משנין כדי שלא ילמדו להקל וכן פירש״י וכ״נ שהוא דעת הרא״ש שכתב בה׳ כלאים אסור להניח לנכרי שירכיב באילן של ישראל כדאמרינן בפרק תולין דאפי׳ כשותא בכרמא אסור להניח לנכרי לזרעו בכרמו משמע שהיה מפרש דטעמא דרב משרשיא כמו שכתבו המפרשים בכשותא דכרמא דוקא הוא שהיה מתיר רב משרשיא ולא בשאר זרעים אלא שיש לתמוה דבכשותא מיהא הו״ל לפסוק דשרי וי״ל דכיון דלוי אסר לבני בשכר לפי שאינם בני תורה אנן השתא דלאו בני תורה אנן טפי מבני בשכר וכמ״ש התוס׳ לענין מת בי״ט שני:
כתב סמ״ק טוב ליזהר באותם גפנים שלא לזרוע תחתיהם וחוצה להם אא״כ הרחיק ד׳ אמות בכרם שיש בו ה׳ גפנים ובפחות מחמשה ירחיק לפחות ששה טפחים כדין גפן יחידי או ג׳ טפחים לר״מ משום דכל המיקל בארץ הלכה כמותו בח״ל או להפסיק במחיצה או בצורת הפתח אפי׳ מן הצד כדאיתא בפ״ק דעירובין (יא.) גבי כלאים עכ״ל:
[בדק הבית: ובת״ה כתב בזה בסי׳ קצ״ד:]
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Tur
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144